ירושלים - מקור השם בעברית
התעודות הראשונות בהן נזכר שמה של ירושלים במידה רבה של ביטחון, בצורה הדומה לשם העברי הן כתבי המארות המצריים. שמה של העיר מופיע בכתבי המארות כ"אשאמם" שאותו יש לקרוא ככל הנראה כ"רשלמם". זמנן של תעודות אלה מקביל לתקופה שבה על פי הממצא הארכאולוגי בוצרה לראשונה הגבעה עליה קמה העיר. מאוחר יותר מופיע שמה של העיר כ"אורוסלימה" במכתבי אל עמרנה מן המאה ה-14 לפנה"ס.

נוטים לסבור ש"מלכיצדק מלך שלם" המופיע בספר בראשית, הוא למעשה מלך ירושלים. 'שלם' היה שמו של אל מן הפנתאון המקומי. חוקרים סבורים, אם כן, כי . 'שלם' היה שמו של אל מן הפנתאון המקומי. חוקרים סבורים, אם כן, כי ירושלים נקראה מלכתחילה על-שמו של האל שלם, וכי במקום היה אולי מקדש לפולחן האל הזה. המילה "ירו" לקוחה מן השורש השמי י. ר.ה שפירושו "ייסד" (ואף בעברית: או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ - ספר איוב לח, ו), ולפיכך, על פי השערת חוקרי המקרא, משמעות השם המקורית היא "ייסד האל שלם", או העיר שאותה ייסד האל שלם.

על פי המדרש, השם " נקראה מלכתחילה על-שמו של האל שלם, וכי במקום היה אולי מקדש לפולחן האל הזה. המילה "ירו" לקוחה מן השורש השמי י. ר.ה שפירושו "ייסד" (ואף בעברית: או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ - ספר איוב לח, ו), ולפיכך, על פי השערת חוקרי המקרא, משמעות השם המקורית היא "ייסד האל שלם", או העיר שאותה ייסד האל שלם.

על פי המדרש, השם "ירושלים " הנו צירוף של השם שאברהם קרא לה, "הר ה' יראה" עם השם "שלם" וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירושלם". במקרא מופיע שם העיר (חוץ מחמישה מקומות) בכתיב חסר, ללא יו"ד, מה שמרמז לכאורה על הקריאה הקדומה "ירושלֵם" (בדומה לשמה בארמית). עם זאת, הקרי הוא "" הנו צירוף של השם שאברהם קרא לה, "הר ה' יראה" עם השם "שלם" וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירושלם". במקרא מופיע שם העיר (חוץ מחמישה מקומות) בכתיב חסר, ללא יו"ד, מה שמרמז לכאורה על הקריאה הקדומה "ירושלֵם" (בדומה לשמה בארמית). עם זאת, הקרי הוא "ירושלים", וכך הוא גם שמה של העיר אצל חז"ל. על פי המסורת ", וכך הוא גם שמה של העיר אצל חז"ל. על פי המסורת ירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות (כלומר לפני)יהושע בן נון.
היא עיר מוקפת חומה מימות (כלומר לפני)יהושע בן נון.

לירושלים שמות רבים; על פי המדרש, ישנם 70 שמות עבריים לעיר. העיקרים שבהם הם: שמות רבים; על פי המדרש, ישנם 70 שמות עבריים לעיר. העיקרים שבהם הם: ירושלים, שלום, יראה, יבוס, ציון, עיר דוד, ויפה נוף.

בדומה לציון ארץ ישראל בשם "הארץ" ובית המקדש בשם "הבית", גם ירושלים נזכרת במקורות בשם "העיר" בה"א הידיעה, ללא ציון שמה (הגמרא, מסכת תענית כו: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז בעיר)... בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר

ירושלים הקדומה

הגרעין הקדום של ירושלים הוא מהתקופה הכלכוליתית על הגבעה הנקראת היום עיר דוד. ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו בסביבות מעיין הגיחון על ידי משלחת החוקר פארקר בשנת 1909, והם כוללים שברי חרס, המהווים עדות למגורים על יד מקור המים. הפיכתה של ירושלים מישוב ארעי לעיר קבע התרחשה, ככל הנראה, במהלך המאה ה-19 לפנה"ס. במאה ה-14 לפנה"ס כבר הייתה ירושלים עיר מדינה כנענית מבוצרת וחשובה. על כך מעידים כתבי המארות בהם מוזכרת ירושלים פעמיים. אזכור זה של ירושלים - העיר היחידה באזור המוזכרת בכתבים - מעידה על חשיבות העיר. כן ניתן ללמוד על שינוי באופי השלטון, משלטון אוליגרכי - של מספר בתי אב- "ירקעם" ו"שסען", לשלטון אוטוקרטי - שלטון יחיד. ‏
אזכור תנכ"י נוסף המתייחס לתקופה זו, הוא עקדת יצחק, המתבצע בהר המוריה: "לך לך אל ארץ המֹריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אֹמר אליך... וישכם אברהם בבֹקר ... ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק ..." (בראשית פרק כ"ב, א-יד). על פי המסורת "ההר אשר אומר אליך" הוא הר הבית. במאה ה-12 לפנה"ס עמד אדוני צדק מלך ירושלים בראש ברית מלכי הדרום במלחמתם נגד יהושע בן נון, והפסיד בקרב. מקור מקראי זה מאשש את המידע הנלמד מכתבי המארות, על פיו בירושלים שלט מושל יחיד.
על פי המסורת, ירושלים היא עיר מוקפת חומה עוד מתקופת יהושע בן נון. דבר שיש לו משמעות לגבי קביעת ימי הפורים.
עם הגעת היבוסים לעיר נפתח פרק חדש בהיסטוריה של ירושלים ושמה התחלף ליבוס. שם זה נשאר בשימוש עד לכיבוש העיר על ידי דוד כעבור 200 שנה.

ירושלים בתקופת בית ראשון

על פי המסופר בתנ"ך הייתה ירושלים עיר יבוסית, עד שדוד המלך כבשה והפכה לבירתו [2]. בנו שלמה בנה בה את בית המקדש הראשון. עם זאת, לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות חד משמעיות לקיום הממלכה המאוחדת או לגדולתה של ירושלים בתקופה זו, אלא רק להיותה בירת ממלכת יהודה בתקופה מאוחרת יותר. עדויות אלו ניתן לראות במטבעות המודפסים בידי כובשי העיר השונים, המתייחסים אליה בתור בירת יהודה.
ירושלים שכנה בתחילה על הגבעה המזוהה כ'עיר דוד', ומאוחר יותר התפשטה צפונה להר הבית. בימי המלך חזקיהו, בסוף המאה השמינית לפנה"ס, השתרעו גבולות העיר גם על הגבעה שמצדו המערבי של "הגיא האמצעי" (או ה"טירופיאון"), עליה שוכנים כיום הרובע היהודי והארמני. באותה עת צרו על העיר צבאות אשור, והיא ניצלה בין היתר בזכות נקבת השילוח שהזרימה מים ממעיין הגיחון שהיה מחוץ לחומות העיר אל תוך העיר.
בשנת 598 לפנה"ס נכבשה ממלכת יהודה על ידי האימפריה הבבלית, ואחרי ניסיון מרד נגד השלטון הבבלי, כבש נבוכדנצר השני מלך בבל, בשנת 586 לפנה"ס, את העיר והחריב את בית המקדש הראשון. במהלך השנים התגלו בחפירות בסביבות ירושלים מספר ראשי חץ בבליים.

המדד החברתי - כלכלי בירושלים

אינדיקטור המצביע על מאפייני האוכלוסייה ברשויות המקומיות הוא המדד החברתי-כלכלי. מדד זה מעובד ומחושב על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והוא משקלל בתוכו משתנים חברתיים וכלכליים שונים כמו דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה, תעסוקה ואבטלה. להשוואת המדד קובצו הרשויות המקומיות לעשרה אשכולות. באשכול 1 נמצאות הרשויות שהרמה החברתית-כלכלית של תושביהן היא הנמוכה ביותר, ובאשכול 10 נמצאות הרשויות שהרמה החברתית-כלכלית של תושביהן היא הגבוהה ביותר.
עד שנת 2003 דורגה ירושלים אשכול 5, אך משנה זו, בעקבות ההידרדרות במצב הכלכלי בעיר, ירדה ירושלים בדירוגה החברתי-כלכלי לאשכול 4. תל אביב-יפו לעומת זאת, מדורגת באשכול 8 וחיפה באשכול 7.
רווחת הדיור של האוכלוסייה משמשת כאחד האינדיקטורים הטובים למעמד הכלכלי. ככל שהרמה הכלכלית גבוהה יותר, כך גבוהה יותר רווחת הדיור, דהיינו צפיפות הדיור נמוכה יותר ולהפף.
ואמנם, צפיפות הדיור בירושלים גבוהה, יחסית. בשנת 2005 קרוב ל- 9.2 אחוזים ממשקי הבית בירושלים גרו בצפיפות של 2 נפשות ומעלה לחדר, לעומת כ- 1.2 אחוזים בתל אביב-יפו, 1.3 אחוזים בחיפה ו- 6.5 אחוזים בממוצע ארצי (בקרב האוכלוסייה היהודית).
צפיפות דיור של משקי בית בירושלים בשנת 2005
מקור: המוסד לביטוח לאומי, ממוצע שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים לשנים 2006-2005, יולי-ספטמבר 2007, לוחות 1 (שכירים); 17עצמאים).

לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי (ממוצע שכר והכנסה לפי יישוב ולפי משתנים כלכליים שונים לשנים 2002-2001), בסוף שנת 2005 היו בירושלים 185,594 שכירים, לעומת 183,452 בתל אביב-יפו ו- 107,663 בחיפה. בשנת 2005 היה השכר הממוצע ברוטו לחודש עבודה לשכיר בירושלים 7,048 ש"ח, נמוך יחסית בהשוואה לזה שבתל אביב-יפו (9,419 ש"ח) ובחיפה (8,478 ש"ח), ואף נמוך מהממוצע הארצי שהוא
7,771 ש"ח.
על פי המוסד לביטוח לאומי מאוקטובר 2007, נמצא שבין ארבע הערים הגדולות (יותר מ- 200 אלף תושבים) ירושלים נמצאת בתחתית הרשימה עם שכר ממוצע לחודש עבודה בשיעור של כ- 91 אחוזים מהשכר הממוצע במשק. בחיפה ובתל אביב-יפו השתכרו שכר גבוה מהשכר הממוצע 109 אחוזים ו- 121 אחוזים בהתאמה.
הממצאים מורים על הבדלים ניכרים בין הערים הגדולות בהשוואה לשכר הממוצע לחודש עבודה במשק.
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, כשמדובר בשכר הממוצע לחודש עבודה השכר של כ-37 אחוזים מהשכירים בירושלים נמוך משכר המינימום (לעומת 29.5% בתל אביב-יפו ולמעלה מ- 34% בחיפה). לעומת זאת, כ- 7.2 אחוזים מהשכירים בירושלים מרוויחים מעל פי 2 מהשכר הממוצע (בעוד כ -12.0% בחיפה וקרוב ל- 13% בתל אביב-יפו).
מגמה הפוכה מזו שנצפתה אצל כלל השכירים מתגלה בהתפלגות העולים השכירים: השכר הממוצע של עולה בירושלים גבוה ב- 15 אחוזים בקירוב מהשכר הממוצע של עולה בחיפה ובתל אביב-יפו. השכר ממוצע
לחודש עבודה בירושלים מגיע עבור העולה השכיר ל- 6,656 ש"ח לעומת 5,900 ש"ח בממוצע ארצי,
5,864 בתל אביב-יפו ו- 5,711 ש"ח לחודש בחיפה.

בסוף 2005 היו בירושלים 106,017 משפחות עובדים. השכר הממוצע החודשי לחודש עבודה למשפחת עובדים בירושלים בשנת 2005 היה 9,873 ש"ח, נמוך בהרבה מזה שבתל אביב-יפו (17,680 ש"ח) ובחיפה (16,567 ש"ח).
בסוף 2005 היו בירושלים 17,098 עצמאיים. בדומה למצב השכירים, ההכנסה הממוצעת לשנה של עצמאיים בירושלים נמוכה לא רק מזו שבתל אביב-יפו ובחיפה, אלא גם מהממוצע הארצי. הכנסה זו הגיעה בשנת 2005 בירושלים ל- 6,021 ש"ח לעומת 6,664 ש"ח בממוצע ארצי, 8,551 ש"ח בתל אביב-יפו
ו- 7,380 ש"ח בחיפה. דהיינו: ההכנסה הממוצעת השנתית לחודש של עצמאיים בתל אביב-יפו גבוהה ב- 42 אחוזים מזו שבירושלים, והשכר השנתי של עצמאיים בחיפה גבוה ב- 23 אחוזים מהשכר שבירושלים.

הממצאים מלמדים על הבדלים ניכרים בין שלוש הערים הגדולות גם בנושא הכנסות העצמאיים. בירושלים לדוגמה, ויותר מ- 49 אחוזים מהעצמאיים משתכרים לא יותר משכר המינימום לעומת כ - 34 אחוזים בתל אביב-יפו ו- 40 אחוזים בחיפה.
בירושלים משתכרים העצמאיים כ- 8 אחוזים יותר מפי שניים מהשכר הממוצע, בתל אביב-יפו כ- 13 ואחוזים ובחיפה למעלה מ- 10 אחוזים.

שכר ממוצע חודשי של שכירים, משפחות שכירים ועצמאים בירושליםשכירים: 7048 ש"ח ממוצע חודשי עצמאים: 6021 ש"ח ממוצע חודשי

[ חזרה ]

מומלצים ברשת
מבצעים \|צימרים \|חברות הובלה \| ביטוח לאומי \| שמאי מקרקעין \| ביטוח נסיעות לחו"ל \| דירות בבאר שבע \| נדלן בניורק \|שירים חדשים \| צימרים \| לוח דירות \|ביטוח לאומי \|מסחר בבורסה \| ביטוח משכנתא \|דירות למכירה \| השכרת ציוד לאירועים